כיצד נוכל לדעת האם מחשבה מזיקה או מועילה לנו? המסנן הבסיסי לבחינת מחשבות ואמונות מורכב משאלות אלה:
- לשאול את עצמנו: האם האמונה או המחשבה מועילה או מזיקה לי? האם היא מעצימה או מחלישה אותי? האם היא עוזרת לי להגשים את המטרות שלי, או שהיא מפריעה לכך?
- האם המחשבה הזו עולה בקנה אחד עם האיכויות החיוביות? או שהיא מתאימה לדפוס מחליש?
מערכת מסננים נוספת מאורגנת על ידי ראשי התיבות T.H.I.N.K:
- True – T: האם זה נכון (כלומר עובדתי), או שמא מדובר בפרשנות (מזיקה) למצב?
- Helpful – H: האם זה מועיל? האם זה מקדם אותי או מחליש אותי?
- Inspiring – I: האם זה מעורר השראה? או שזה חוסם אותי?
- Necessary – N: האם זה הכרחי? האם אני חייב לחשוב מחשבה זו?
- Kind – K: האם זה טוב לב? האם זה מתייחס אליי ולאחרים בכבוד, באהבה ובחמלה?
יש להיפטר מכל מחשבה שנכשלת במסננים האלה ולהחליף אותה במחשבה מועילה.
דוגמה
נניח שאני מקבל ציון נמוך בבחינה, והמוח שלי מייצר אוטומטית מחשבות שליליות כמו: "אני כישלון", "אני לוזר", "אני טיפש", "אני עצלן". כל המחשבות הללו אינן מתארות את המציאות באופן עובדתי, שכן הן פרשנויות שליליות למה שקרה. הן בהחלט לא מעוררות השראה – אף אחד לא מקבל השראה להשקיע יותר מאמץ אם אומרים לו שהוא טיפש או עצלן. מחשבות אלה מביעות שיפוט שלילי, ולכן הן אינן טובות לב או חמלות. לכן יש להשליך את כולן.
במקומן, בעזרת חיבור לאיכויות חיוביות, אני יכול לבחור לחשוב מחשבות אפקטיביות, מועילות, טובות לב ומעוררות השראה, כגון: "אני יודע שאני מסוגל, אני יכול ללמוד מהטעויות שלי, ובפעם הבאה אוכל לקבל ציון גבוה יותר", או: "אני רואה שלא השקעתי מספיק זמן להתכונן או שלא למדתי ביעילות, אבל אני אשפר זאת בפעם הבאה", או: "בהתחשב באילוצי הזמן שיש לי (וגם כל שאר הדברים שאני עושה) לא יכולתי להקדיש זמן רב יותר להתכוננות, כך שזו התוצאה הטובה ביותר שיכולתי להשיג בזמן הזה".
תרגיל
- אספו רשימה של מחשבות שיש לכם. אפשר לבחור מחשבות שאתם חושבים פעמים רבות. אתם יכולים גם פשוט לשבת בשקט במשך מספר דקות, לשים לב למחשבות שמופיעות בראש שלכם ולכתוב אותן.
- כעת, בחנו כל מחשבה באמצעות המסננים למעלה כדי לבדוק האם היא מזיקה או מועילה לכם.