[הדף הזה עדיין במצב טיוטה. עיזרו לשפר אותו – שילחו לי הודעה]
יש שני סוגים של השקפות לגבי טבע המציאות שאנחנו חיים בה: השקפה גשמית והשקפה רוחנית.
השקפה גשמית
ההשקפה הגשמית אומרת את הדברים הבאים:
- אני יצור ביולוגי.
- יש לי צרכים גשמיים כגון: שינה, אוכל טעים, עונג גופני, בית יפה, כסף, חופש לעשות מה שאני רוצה.
- רק אם אני מספק את הצרכים האלה, אז אני יכול להרגיש טוב. אחרת, אני מרגיש סבל נפשי ופיזי במידה קטנה או רבה (תלוי בעוצמה של הצורך).
- אני יכול לספק את הצרכים האלה רק בעזרת המציאות הפיזית.
- לא תמיד המציאות הפזית מאפשרת לספק את כל הצרכים האלה.
- המציאות הפיזית היא כל מה שקיים.
- יש בתוכי מערכת רגשית חזקה שברובה אינה תחת שליטתי, והיא יכולה לדרוס את החשיבה הרציונלית הבהירה. (ראו: ה"באגים" בנפש)
השילוב הזה קטלני. להבנתי, השקפה כזו בהכרח גוזרת עלינו חיים של סבל. הרי אם חוסר סיפוק הצרכים גורם לנו להרגיש סבל נפשי ופיזי, ואם אנחנו תלויים במציאות הפיזית לסיפוק צרכינו אך היא אינה מאפשרת תמיד לספק את כל הצרכים, בהכרח נרגיש סבל. יתר על כן, הסבל גם עלול לצאת משליטה בגלל העוצמה של המערכת הרגשית. זה מתכון לאסון. אני הייתי לכוד בתפיסה הזו כי היא מה שהכרתי. וסבלתי מאוד נפשית פעמים רבות, לפעמים בעוצמות בלתי נתפסות.
השקפה רוחנית
הדבר היחיד שבאמת עזר לי בהדרגה לצאת מדפוסי הסבל הנפשי שלי היה לאמץ השקפה רוחנית על המציאות. כלומר סיפור אחר על המציאות. גיליתי שאין זה משנה האם הסיפור הזה באמת נכון או לא, כל עוד החוויה הסובייקטיבית שהוא מייצר בתוכי מרגישה אמיתית. חוויה כזו ניתן להשיג בעזרת מגוון טכניקות. (פירוט בהמשך).
הנה ההשקפה הרוחנית שאימצתי. היא מבוססת על השקפות רוחניות שלמדתי עליהן, אבל קצת שיניתי אותן כדי להתאים אותן אלי. תחילה אני מציג את תמצית ההשקפה, ולאחר מכן מוסיף פירוט.
- מי שאני באמת זאת ישות נצחית עם עוצמה אינסופית. ישות כזאת בד"כ נקראת "נשמה".
- כל האיכויות של הנשמה הן רק איכויות חיוביות.
- הנשמה מרגישה רק רגשות נעימים. הם אינם תלויים בשום דבר.
- המציאות הפיזית היא רק מציאות מדומה, סימולציה, משחק. בדיוק כמו מה שחווים בדימיון, בחלום, בסרט קולנוע, ובמשחק מציאות מדומה (virtual reality). כמו בסרט "מטריקס". אני כנשמה למעשה נמצא במקום אחר, ורק חווה את עצמי כאילו אני תודעה שקיימת בתוך גוף פיזי בעולם פיזי.
- מה שנראה לי כגוף הפיזי שלי הוא רק חלק מהסימולציה הזו.
- לא רק הגוף הפיזי שלי אלא גם כל הרגשות הכואבים והמחשבות השליליות בנפש שלי, כולל ההשקפה הגשמית, הם רק חלק מהסימולציה הזו, וכלל אינם חלק ממי שאני באמת, הנשמה.
- סבל קיים רק כאשר התודעה שלי לכודה במישור הגשמי ובהשקפה הגשמית, בזמן שמחשבות שליליות ורגשות כואבים בנפש קיימים בתודעה שלי. ככל שהתודעה שלי מזדהה עם מי שאני באמת, הנשמה, ולא עם הנפש המסומלצת, כך הסבל פוחת ונעלם.
- אנשים אחרים הם, כמוני, נשמות שקיימות מחוץ לסימולציה, וכמוני יש להם אווטאר במשחק, כלומר הופעה בגוף פיזי בסימולציה. כשאני מדבר איתם, אני למעשה נמצא באינטראקציה עם שילוב שכולל את הנשמה שלהם יחד עם הנפש המסומלצת שלהם וכאביה.
- למשחק הסימולציה יש מספר מטרות. המטרה העליונה היא שאני כתודעה אזכור כל הזמן מי אני באמת, כלומר הנשמה, ואזדהה ב 100% עם מי שאני באמת, למרות הסחות הדעת בדמות מיחושים בגוף, רגשות כואבים ומחשבות מחלישות שהסימולציה שותלת לי בתודעה. יש גם מטרות נוספות כגון התפתחות רוחנית למען עצמי ולמען הזולת.
- אני כנשמה בחרתי מרצוני החופשי לשחק במשחק הסימולציה הזו. אף אחד לא הכריח אותי.
- הסיבה שבחרתי לשחק היא שהמשחק הזה מהווה אתגר רוחני, ללמוד איך להתמודד רוחנית ונפשית עם האתגרים במשחק.
- לגבי הדברים ה"רעים" שקורים במישור הגשמי במשחק – אני בעצמי, כנשמה, בחרתי שהם יקרו עוד לפני שהמשחק התחיל. בחרתי בהם כאתגרים שאני יכול ללמוד ולהתפתח מהם. אני יכול לצלוח את כולם בהצלחה כשאני מחובר למישור הרוחני.
פירוט
היום יש טכנולוגיה מדהימה של מציאות מדומה (virtual reality). בעזרת שימוש במשקפי VR, אפשר לחוות כאילו אנחנו נמצאים בעולם אחר, רואים ושומעים מה שקורה שם. אפשר לשער שהטכנולוגיה הזאת תמשיך להתפתח כדי ליצור חווייה שנראית ומרגישה יותר ויותר אמיתית. לא רק קלט לעיניים ולאוזניים, אלא גם מגע, ריחות, וטעמים. אפשר יהיה להסתכל "למטה" ולראות גוף שהוא כאילו הגוף שלנו אבל נראה אחרת מהגוף האמיתי. אפשר יהיה להכניס אלקטרודות לתוך המוח שיגרמו לנו גם לחוות כאילו אנחנו חשים תחושות פיזיות בגוף, כגון חום וקור, עונג וכאב, ואפילו קירקורי בטן. יותר מכך: האלקטרודות יוכלו ליצור בתוך המוח שלנו מחשבות ורגשות, וזה ידמה לנו כאילו אלו המחשבות והרגשות שלנו. לדוגמה, היום כשאנחנו משחקים במשחק מחשב VR שבו אנחנו נאבקים עם מישהו, אנחנו מרגישים רק עוצמה מאוד נמוכה של כעס או פחד, כי אנחנו יודעים שזה רק משחק. אבל בעתיד, האלקטרודות יפעילו את המעגלים המתאימים במוח, ונוכל לחוות רגשות בעוצמות חזקות.
אז כך אני מדמיין את המציאות שסביבנו: מציאות מדומה במשחק סימולציה. אגב, יש טיעונים פילוסופיים, ואפילו מדעיים, שהרעיון הזה שאנחנו חיים בסימולציה הוא לא סתם רעיון אלא באמת נכון. ראו: השערת הסימולציה או Simulation Hypothesis.
מה שחשוב ברעיון הזה הוא שאני, הנשמה, בכלל יושב במקום אחר. ולכן, שום דבר רע לא יכול לקרות לי, הנשמה. (וזאת בניגוד לגוף, כמובן, שיכול לחוות כאב ומחלות). כל מה שנראה כאן כמציאות, וכל הרגשות הכואבים והמחשבות המחלישות שהסימולציה משתילה לי בתודעה – כל זה לא באמת אמיתי במובן של מציאות אמיתית, אלא זה בסה"כ חלק ממשחק הסימולציה שאני הנשמה משחק בו.
זה תואם את האמירות הידועות בעולם הרוחני: אתה לא הגוף שלך. אתה לא הרגשות שלך. אתה לא המחשבות שלך. מי שאתה באמת זאת התודעה, שהיא מרחב בו מופיעים אובייקטים מנטאליים כגון תחושות, מחשבות, רגשות, ורצונות.
אבל בגירסה שאני אימצתי – רגשות נעימים ומחשבות חיוביות הם כן חלק ממי שאני באמת, הנשמה. ורק המחשבות המזיקות והתוצרים שלהן (הרגשות הכואבים) הם חלק מהסימולציה. כמו כן, רק דפוסי האישיות השליליים, כגון פסימיות, דחיינות, וחוסר סבלנות, הם חלק מהסימולציה, בעוד שהאיכויות החיוביות הן כן חלק ממי שאני באמת, הנשמה.
כמובן, בתוך הנפש יש לא רק מחשבות שליליות ורגשות כואבים, אלא גם חלקים חיוביים. חלקים אלה הם מניפסטציה גשמית של הישות הרוחנית שאני. בתוך הנפש יש דמויות רגשיות של שמחה, ביטחון, שלווה, וכו', וכאשר התודעה מתחברת לנשמה, ה"תדר" של הנשמה מעורר את ה"תדר" של הדמויות הרגשיות האלה, וכך מייצר רגשות נעימים גם בנפש ולא רק בנשמה. רגשות חיוביים אלו הם שיכולים לגבור פיזית, כימית, ופסיכולוגית על הרגשות הכואבים בנפש, וכך מפחיתים את הסבל הגשמי שלה.
הבחירה לשחק
חלק מהסעיפים בהשקפה הרוחנית מתחייסים לכך שאני, כנשמה, בחרתי עוד לפני תחילת המשחק (לפני הלידה הגשמית שלי ב"גילגול" הזה) לשחק במשחק. הבחירה הייתה בחירה חופשית שלי, וכללה גם את כל הדברים ה"רעים" לכאורה שקורים במשחק, אך אני גם מסוגל להתגבר על האתגרים האלה. החלק הזה של ההשקפה הרוחנית חשוב מאוד כדי להתגבר על הנטיה ההרסנית של הנפש ליפול לתוך תחושת קורבניות וחוסר אונים אל מול דברים "קשים" שקורים במציאות הגשמית שאני, כנפש גשמית, לעולם לא הייתי בוחר לחוות מרצוני החופשי (כגון תאונות, מחלות, אובדן, וכו').
המטרות במשחק
כדי להבין את מטרות המשחק, יש להבין שהמשחק מתקיים בשני מישורים: המישור הגשמי והמישור הרוחני. קראו על כך כאן. המישור הרוחני חשוב לאין ערוך מהמישור הגשמי, ולכן רוב מטרות המשחק מתייחסות אליו.
חיבור לנשמה
המטרה העליונה במשחק היא שאני כתודעה אזכור כל הזמן מי אני באמת, כלומר נשמה, ואזדהה ב 100% עם מי שאני באמת: ישות נצחית עם עוצמה אינסופית, עם איכויות חיוביות, ורגשות נעימים. לטפח ולחזק את ההזדהות הזו. לזכור שכל החיים הם רק משחק סימולציה, ולא לקחת אותם יותר מדי ברצינות. ולהזכיר ששום דבר רע לא יכול לקרות לי, הנשמה.
האתגר הוא הסחות הדעת שהסימולציה שותלת בתודעה, בדמות מיחושים בגוף, רגשות כואבים ומחשבות מחלישות. ולכן נחוץ כל יום לחזור ולהזכיר את ההשקפה הרוחנית ולחבר את התודעה לנשמה, כדי שהיא לא תתדרדר לסבל עקב השפעה השלילית של כאבי הנפש.
טיפוח איכויות חיוביות
מטרה מרכזית נוספת היא הצלחה במישור הרוחני, כלומר התפתחות והתקדמות רוחנית. הצלחה כזו משיגים בעזרת שני כיוונים. הכיוון הראשון הוא תירגול, טיפוח, ויישום של האיכויות החיוביות של הנשמה, גם דרך חשיבה מתוך האיכויות החיוביות, וגם דרך מעשים.
חיבור רגשי ורוחני לאנשים
הכיוון השני של הצלחה רוחנית הוא חיבור רגשי ורוחני לאנשים נוספים. יצירת מערכות יחסים מיטיבות. דרך יחס ערכי לזולת ויישום של איכויות הקשורות לטוב לב, כגון חמלה, התחשבות, הוגנות, סובלנות, ונדיבות.
לזכור שהמהות האמיתית של כל אדם הוא נשמה עוצמתית. אפילו אדם שמתנהג באופן קשה נפשית – לראות אותו כנשמה שכרגע שכחה שהיא נשמה, והתודעה שלה ממוקדת בחלק הרסני של הנפש הגשמית. להתייחס תמיד ממקום נשמתי של אהבה וחמלה, כי כך מתייחסות הנשמות זו לזו במישור הרוחני. להעניק אמפתיה והבנה לרגשות הזולת, כדי שהילד הפנימי הפגוע ירגיש שאכפת לי ממנו ויאפשר לחסמים להתרכך ולנפש להיות פתוחה יותר. לתת דוגמה אישית, ולא לחלק עצות מבלי שהתבקשתי לכך. לדבר באותנטיות רגשית.
שליחות רוחנית
לאחר שמשיגים הצלחה (לפחות חלקית) בשלוש המטרות לעיל, המטרה הבאה היא מטרה של "שליחות" – לעזור לאנשים נוספים לדעת על המטרות האלה ולהצליח בהן.
בניגוד למשחקים תחרותיים במישור הגשמי, שם המטרה היא לנצח מישהו אחר, במישור הרוחני של משחק החיים יש מטרה מרכזית של שיתוף פעולה ועזרה לאחרים, מתוך אהבה כלפיהם, כנשמה לנשמה. יש לכך ערך מוסף: שתי נשמות שעוזרות זו לזו להתפתח יוצרות מכלול שהוא גדול יותר מסכום חלקיו. יחד קל יותר ואפשרי יותר להגיע ל"תדרים" גבוהים יותר, לחיזוק גדול יותר של האיכויות החיוביות. שיתוף הפעולה הזה מייצר אנרגיה רוחנית חיובית בתדר גבוה שמושכת אליה אנשים נוספים ומאפשרת גם להם להתחבר. ככל שיש יותר, כך זה עוצמתי יותר. זה פשוט תענוג עילאי של התרגשות, התלהבות, אהבה, הנאה, נעימות.
כמובן, כדי לעשות זאת, תחילה נחוץ ללמוד וליישם בעצמנו. לעורר השראה דרך מתן דוגמה אישית, דרך אישיות קורנת בתדר גבוה, ולא דרך הטפה ועצות. תדר גבוה מושך אנשים, ואז הם שואלים: איך אתה עושה את זה? ואז אפשר לשתף בחווייה האישית.
דוגמה אישית היא העזרה הטובה והעוצמתית ביותר שאפשר להעניק לאחרים. ובנוסף כמובן נותנים גם עזרה ספציפית לפי הצורך, בהתאם לערכים וליכולת שלנו.
האתגר כאן: כשם שיש לי עצמי אתגר להיות מחובר לנשמה ולהבין את החסמים בנפש ולרפא אותם, כך יש חסמים נפשיים אצל מי שאני בא לעזור לו. נחוץ ללמוד דרכים מסויימות (כגון שילוב של אמפתיה, תקשורת מקרבת, סבלנות, לדבר רק על עצמי במקום לתת עצות, ועוד), כדי שאפשר יהיה לעזור לו, ושהחסמים שלו לא יפריעו ויחסמו את העזרה הזו. ולזכור שלא תמיד זה אפשרי.
מיומנות גשמית – טיפול בעצמי
רק לאחר המטרות במישור הרוחני, אנחנו ניגשים למטרות במישור הגשמי. המטרה הראשונה היא ללמוד איך לתפעל את הגוף והנפש ברמה הגשמית באופן יותר ויותר אופטימלי ואפקטיבי.
הופקדו בידיי הזמן, הגוף, הנפש, החיים, והרכוש של האווטאר שנקרא "עידו". המטרה היא לאהוב אותו אהבה עזה, ומתוך האהבה הזו לעשות למענו. להכין לו אוכל שטעים לו, לסדר בשבילו את הבית, לסדר בשבילו סידורים וכספים כדי שיהיה לו נחמד ונעים. להתייחס לגוף שלו כאל מקדש. להשתמש בכל שניה כקדושה, באופן אופטימלי ללא ביזבוז זמן על כיוון לא אפקטיבי.
יתר על כן, ככל שהגופנפש של עידו בריא ומתפקד טוב יותר, ויש לו יותר משאבים חומריים, כך יהיה קל יותר להגשים את המטרות האחרות, כי יהיה קל יותר לנפש להרגיש טוב ולהיות בתדר גבוה יותר. כך גם אני כנשמה אוכל להגשים יותר את המטרות הרוחניות. (לדוגמה, כשעידו חולה פיזית, פחות אפשר להזיז את הגוף שלו ולקדם דברים כדי לעזור לעוד אנשים. וככל שלעידו יש יותר כסף, יש יותר אפשרות לדוגמה לכתוב ספר ולארגן מפגשים לאנשים כדי לעזור להם). ממקום של אהבה, מסירות, סבלנות, נתינה, טיפול. שמחמם את הלב לטפל, להעניק.
הצלחה במישור הגשמי
המטרה האחרונה, והכי פחות חשובה במשחק, היא הצלחה במישור הגשמי. לדוגמה: להצליח להשיג יותר כסף, להתפרסם. אבל הדרך להצליח בכך חייבת להיות כפופה ובהתאם למטרות במישור הרוחני.
לצערנו, אנשים רבים מכירים בעיקר את המטרה הזו ומתמקדים בעיקר בה – סיפוק הצרכים החומריים, להשיג יותר כסף, אוכל יותר משובח, בית גדול יותר, עונג פיזי. לא רק שרדיפה אחרי הסיפוקים האלה אינה יכולה להעניק אושר אמיתי, יש סכנה גדולה שאנשים ינסו לספק את הצרכים הגשמיים בדרכים שמנוגדות לערכים הרוחניים. לדוגמה, ייתכן שאפשר להצליח יותר גשמית במובן של השגת יותר כסף בדרכי הונאה או אלימות, אבל דרך זו מפספסת לגמרי את המטרות במישור הרוחני.
אבל ההשקפה הזו נכונה?
האם ההשקפה הזו באמת נכונה? או שהיא רק סיפור יפה, אשליה שאני מספר לעצמי כדי לעודד את עצמי? גיליתי שזה לא ממש משנה. אוסיף על כך הסבר, אך בינתיים אפשר לקרוא על כך בסיפור האישי שלי.