להסכים לקבל "לא" הוא אחד המאפיינים של כיבוד ריבונות הזולת, כחלק מהערך של ריבונות אישית.
כולנו מכירים את החלק הכואב הזה של אינטראקציות אנושיות. כאשר אנחנו מבקשים משהו מהזולת ונתקלים בסירוב, אנו עשויים לחוש רגשות כואבים כגון אכזבה, כעס, הלם, ועצב. אולי נחשוב שהאדם האחר דוחה אותנו או אפילו פוגע בנו. זה עשוי לעורר כאבים רגשיים מעברנו, ואם אנחנו לא יודעים איך להתמודד איתם, אנו עלולים להוציא את רגשותינו הכאובים על האדם האחר, וזה טארגי עבור שנינו.
במקום זאת, אנחנו יכולים להפנים את ההבנה שהאדם האחר הוא אינדיבידואל ריבוני עצמאי. לכן, יש לו חופש בחירה לבחור את מה שמתאים לו, וזה לא קשור אלינו. כך תמיד נוכל להתייחס לתשובה שאנחנו מקבלים.
למעשה, עלינו להודות לו על כך שאמר לנו "לא", כי כך הוא למעשה שמר על גבולותיו. מכיוון שהוא לא פעל מתוך ריצוי ופחד, הוא מנע מאיתנו להפוך להיות תוקפן כלפיו שלא בידיעתנו.
ולגבי הרגשות הכאובים שלנו – זו תמיד האחריות האישית שלנו ללמוד להתמודד איתם. הרגשות שלנו הם אף פעם לא אשמתו או אחריותו של מישהו אחר.
ראו גם: כיצד להגיב לסירוב.
תרגיל
חשבו על מקרה שבו ביקשתם ממישהו/י לעשות משהו, והוא/היא סירב/ה.
איך זה גרם לכם להרגיש?
איך אתם עדיין יכולים לכבד את רצונותיו/ה?