דרך חשובה אחת שבעזרתה נוכל להגן על עצמנו מההשפעה של מחשבות מזיקות היא להפריד את עצמנו מהן. העיקרון שעומד בבסיס הרעיון הזה הוא ההבנה: "אני לא המחשבות שלי", כלומר מחשבות באות והולכות, ואני לא חייב להאמין להן או להזדהות איתן.
במקום פשוט לומר באופן ישיר את המחשבה המזיקה, כגון "קשה להצליח" או "אני חושב שקשה להצליח", אני יכול לומר: "חלק ממני חושב שקשה להצליח" או "הופיעה אצלי מחשבה שקשה להצליח".
זה לא סתם משחק מילים, אלא שינוי מהותי ביותר. הניסוח החדש מעצים אותי להתנתק מהמחשבה המזיקה, ומזכיר לעצמי שהמחשבה היא בסה"כ רעיון, והיא אינה בהכרח נכונה. אני מזכיר לעצמי שהמחשבה היא תוצר של נגיף מזיק חיצוני שהמוח שלי ספג מהסביבה, והוא לא מי שאני באמת. כך אני מזדהה מחדש עם המהות שלי.
תרגיל
נסו את הרעיון הזה לגבי המחשבות מהתרגיל הקודם שזיהיתם כמזיקות. אימרו בקול רם: "חלק ממני חושב ש …" וכו'.