אחרי שכתבת דברים שאת/ה רוצה, חשוב להרחיב את התיאור הזה ולהוסיף כמה שיותר פרטים. ולהפוך את התיאור לכמה שיותר ברור ומדוייק. כדי כדי שיהיה לך ולאחרים קל יותר לדעת מה מתאים לך ומה לא.
אם אתה לא יודע בדיוק מה אתה רוצה, איך תוכל לבקש ולקבל אותו? אתה תשלח ליקום מסרים מבולבלים, ואז (לפי התאוריה של חוק המשיכה) היקום יביא לך מציאות מבולבלת שלא תהיה מספקת.
הנחיות
- לראות עוד ועוד פרטים בויזואליזציה של החזון: איך זה נראה, מה אני עושה, איך זה מרגיש לי?
- לדבר עוד ועוד על החזון ולהוסיף פרטים – כך שהדיבור מגדיל אצלנו את ההתלהבות.
- יחד עם אדם נוסף – הוא שואל אותנו שאלות מנחות כדי לדלות עוד פרטים על החזון.
- להגדיר את הרצון באופן ספציפי: לא רק "דירה נעימה" אלא בדיוק איך היא תהיה לי נעימה.
- להגדיר את הרצון באופן מדיד: לא רק "שיהיו לי הרבה לקוחות" אלא "שיהיו לי עשר לקוחות", כלומר שאפשר לבדוק ולדעת בוודאות האם הרצון הוגשם באופן מלא או חלקי או בכלל לא.
דיוק בזמן?
אחת ההמלצות הנפוצות היא להגדיר את הרצון באופן תחום בזמן. כלומר להגדיר עד מתי יתגשם הדבר שאני רוצה, לדוגמה "תוך שישה חודשים". יכול להיות שזה עושה טוב ועובד באופן נעים לחלק מהאנשים.
לי באופו אישי זה לא עובד. ניסוח כזה יכול לעורר בי לחץ וייאוש. לחץ להספיק ליצור את זה אבל תחת הרגשה שאני "מוכרח" ולא בהרגשת כיף. וייאוש שזה לא אפשרי להספיק לעשות את זה בזמן, וסתם אתאכזב אם אגדיר כך את המטרה. התגובה הראשונה שלי היא להתנגד לניסוח כזה, ולומר שאני רוצה לקדם את הדברים בקצב שלי, לפי מה שנעים לי, וזה מה שחשוב לי.
אני בטוח לא רוצה להלחיץ את עצמי, להכריח את עצמי לעשות את הפעולה בכל הכח בכל מחיר, רק כדי להספיק את לדדליין. זאת דרך שרק לפעמים עובדת, וגם אז היא בעיני הצלחה בדרגה נמוכה. היא מבוססת גשמיות בלבד – כל מה שחשוב זה שהתוצאה תהיה קיימת עד זמן מסויים. לדוגמה: דדליין של שיעורי בית באוניברסיטה, שלפעמים אנשים מדחיינים כי סובלים מזה ועושים ברגע האחרון בלחץ. לפעמים הלחץ יוצא חיובי וממקד אותם, אבל הרבה פעמים הוא משתק והרסני.
יחד עם זאת, אני מנסה להבין מה המוטיבציה מאחורי ההמלצה, ולראות האם יש אספקט בהמלצה הזו שהוא נכון בעיני, ולבדוק אם אני יכול ליצור גירסה שמתאימה לי.
משמעות חיובית אפשרית: מיקוד. תאורטית, יש אולי דרך לעשות את זה נכון: דרך לעשות הערכת זמנים כמה זמן יקח לעשות כל דבר, לראות האם זה ריאליסטי להשיג זאת עד זמן מסויים, לראות שאם זה מה שהיינו רוצים אז צריך לתעדף את זה על פני דברים אחרים שאנחנו גם רוצים אבל אין זמן לבצע את כל הדברים. הבעיה עם הגישה הזו: קשה מאוד להעריך זמנים, ועצם הניסיון להעריך זמנים מאוד מתיש נפשית ולא כיף ולפעמים מרגיש מיותר.
אספקטים חיוביים לגבי דיוק שאני כן מסכים איתם, מבלי להיצמד לאסטרטגיה הספציפית של תחימת הרצון בזמן:
- תיעדוף: אם אתה יכול להשיג רק X או Y ולא שניהם, מה חשוב לך יותר כרגע?
- פירוט צעדים: כדי להגיע לנקודת ציון מסויימת, מהם הצעדים/שלבים בדרך לשם?