הימנעות מכפייה היא אחד המאפיינים של כיבוד ריבונות הזולת, כחלק מהערך של ריבונות אישית.
מהי כפייה על הזולת? היא כוללת:
- לעשות משהו לזולת ללא הסכמתו
- להכריח את הזולת לפעול על פי רצוננו
- לכפות על הזולת את דעותינו או רצונותינו
- לדרוש דרישות (בניגוד לבקשת בקשות)
- לאיים על הזולת בסנקציות, עונש או אלימות (מילולית או פיזית) אם הוא לא יציית לנו
- לנסות להשיג משהו מהזולת באמצעות הטעיה או מניפולציות
- לנצל לרעה חולשות ופגיעויות של הזולת
- להתעלם מגבולות הזולת, לפלוש למרחב והזמן שלו, לכפות את עצמנו עליו
- לגעת בזולת ללא רצון נלהב מצידו
- לצעוק על הזולת
- לטעון שיש לנו זכות או זכאות כלשהי לחיות על חשבון הזולת
לא לכפות על הזולת משמעותו להימנע מכל ההתנהגויות לעיל.
אם אנו מצליחים לכפות על מישהו, בניגוד לרצונו האמיתי, לעשות משהו או לאפשר לנו לעשות לו משהו, זה רע לשנינו. למרות שבמובן אחד אנחנו מקבלים את מה שרצינו, אפשר להבין שבמישור עמוק יותר, זה גורם לאדם האחר לתפוס אותנו כתוקפן ולפתח טינה כלפינו. זה פוגע במערכת היחסים בינינו, ואולי גם בהמשך יגרום לאחר לעשות פעולות תגמול נגדנו.
לכבד את ריבונות הזולת דומה לכך שמדינה ריבונית אחת מכבדת את ריבונותן של מדינות אחרות. או כמו המצב במסיבת ריקודים חופשית – כולם חופשיים לרקוד בכל דרך שהם רוצים, ואף אחד לא יכול להגיד לאף אחד אחר איך עליו לרקוד, כל עוד אנשים מכבדים זה את זה ולא דורכים על אחרים או מפרים את המרחב שלהם. כאנשים בעלי ריבונות אישית, בואו נראה כיצד כולנו יכולים לרקוד יחד בהרמוניה בחברה אחת.
סוג מסויים של כפייה הוא כפייה דתית – ראו חופש דת וחופש מדת.
תרגיל
חשבו על אירוע שבו מישהו לא כיבד את הריבונות האישית שלכם. איך זה גרם לכם להרגיש? מדוע אתם חושבים שהם התנהגו כך? איך הייתם רוצים שיתייחסו אליכם? האם המחשבה על המקרה הזה גורמת לכם להבין כיצד אחרים עשויים להרגיש כשאתם לא מכבדים את הריבונות האישית שלהם?