יש אנשים (אולי מעט?) שמרגישים רמת ביטחון גבוהה בחיים. ואין להם (כמעט) חרדות, נדיר שהם בלחץ. איך הם עושים את זה?
מעניין למצוא אנשים כאלה ולשאול אותם. כאן אני מעלה השערות לדברים שאולי יכולים לתרום להיווצרות נפש כזאת.
- גדלו בסביבה מאוד בטוחה רגשית, בה יכלו לבטא את עצמם רגשית, לקבל הכרה ברגשות שלהם, ותמיכה רגשית כפי שהיו זקוקים לה. חוויה שתמיד יהיה מי שיקשיב להם ויחבק אותם.
- גדלו בסביבה מאוד בטוחה פיזית, בה יכלו ללכת ולקפוץ ולרוץ ולא קרה להם כל נזק.
- בגיל קצת יותר מאוחר, הם למדו תפיסה רוחנית עמוקה על החיים: שהם נשמות בגוף אדם, החיים האלה כמסלול התפתחות לנשמה. הם למדו מגיל צעיר שאין דברים רעים כי הכל לטובה, לא להיות בהיצמדות לדברים. למדו על הבורות של אנשים שבגללה הם לפעמים פועלים בצורה פוגענית, אבל גם הם נשמה, והדרך לצאת מסיטואציה כזו היא בחמלה, תקשורת מקרבת, וכו'.
- הם למדו והפנימו ידיעה רוחנית חזקה של שליחות רוחנית, שמטרתה להתמודד עם דברים שנחשבים קשים גשמית, וגם ללמד אחרים איך לעשות זאת. אמונה וידיעה וחווייה עמוקה שיש כח רוחני ששומר עליהם ומנחה את מה שקורה להם, ואפילו הדברים שנחשבים קשים קורים למטרה טובה.
- כשהתחילו לקרות להם דברים פחות נעימים, הם כבר היו עם יכולת להרגיע ולעודד את עצמם כמו שהוריהם עשו להם, עם יכולת באמת להגיע להרגשת ביטחון, עם פרשנות רוחנית מיידית מיטיבה.
- אין להם בכלל קונספט לחשוב שמה שקורה הוא רע או בעיה. אמנם יש להם העדפות, אבל לא היצמדויות, בדיוק כפי שנגיד אני מעדיף גלידת שוקולד, אבל אם הפעם אין ויש גלידה אחרת, אז גם טוב. וזאת בניגוד מוחלט לגישה במערב שמלאה בתיוגים של המציאות כטוב ורע, וחרדות מפני הרע, עד כדי הפרעות נפשיות קשות (חרדות, דיכאון, אובססיה, התמכרויות).
- זו השקפה שבה ההישרדות הפיזית והחומרית אינה בראש הפירמידה (בניגוד לתרבות המערבית המודרנית), אלא פעולה נכונה רוחנית, אמונה וידיעה רוחנית, שליחות, וכו'.
לפיכך, כדי לחזק בתוכי את החלק שיש לו חוויה של הרגשת ביטחון עמוקה שאינה תלויה בשום דבר גשמי, אני מתכוון לחזק באופן יומיומי:
- נתינת תחושת ביטחון ועידוד רגשי לילד הפנימי
- הבנה שכלית והטמעה של ההשקפה הרוחנית ("שטיפת מוח" חיובית)
- חוויה רגשית-רוחנית של נשמה בטוחה ושלווה, של אחדות, דרך מגוון מדיטציות ותרגילי דימיון
- חוויה רגשית-רוחנית של "התגלויות" לגבי אמיתות התפיסה הרוחנית, ההתייחסות לכל דבר כאתגרים שבחרנו, האמונה בהדרכה מכוונת מיטיבה, שכל דבר קורה כמו שאמור לקרות, התמקדות בשליחות שמטרתה להפעיל את הנפש בצורה רוחנית מיטיבה ולעורר השראה באחרים להיות כך, דרך מגוון מדיטציות ותרגילי דימיון.